<h1>ראב"ן שו"ת סימן צ"ה</h1>
<h2>דף ה:</h2>
בפ"ק בד' אבות נזיקין אמר רבא וכולהו כי שדית בור בינייהו אתיין בהצד השוה לבד מקרן משום דא"ל מה להצד השוה שבהן שכן מועדין מתחילתן. ומקשי עלה, משום הך פירכא אמאי איצטריך למיכתב שור, לא ליכתוב וליתו בהצד השוה, דהיכי אמרת תאמר בקרן שאינו מועדין מתחילתו, מנא תיתי אי לא כתיב בהדיא, דאי לא נכתב בהדיא שהוא תם הייתי אומר מועד מתחילה הוא. תשובה לאו קושיא הוא, דה"פ לבד מקרן משום דאיכא למפרך מה להצד השוה שבהן שכן מועדין מתחילה, ואי לא נכתב קרן הייתי אומר דהוא נמי מועד מתחילה, הילכך להכי כתב למימר דאינו מועד מתחילה. ע"א לבד מקרן, דכיון דכתב ואורי לן שאינו מועד מתחילה, א"ל מה להנך בור וחד מינייהו שכן פרט לך דמועדין מתחילה, ומצו אתו מיניהו הנך דמועדים מתחילה תאמר בקרן דפרט לך שאין מועדין מתחילה דלא אתו מינייהו. ע"א לבד מקרן, דאפילו לא נכתב לא מצינן למימר דמועדים מתחלה, דאין הדין נותן והא לא עבד מידי בעל השור אלא השור מאליו עביד, אבל שן ורגל ובור ואש תחילת עשייתן ע"י בעליהן הן, שן דכתיב כי יבער איש, ורגל דכתיב ושלח את בעירה, בור דכתיב כי יפתח איש בור, אש דכתיב כי תצא אש שהדליק בשלו ויצא והדין נותן שהן מועדין מתחילה, וה"פ מה להצד השוה שבהן שכן הדין נותן שהן מועדין בתחילה תאמר בקרן שאם לא נכתב לא אתי מהנך דמן הדין אינו מועד מתחילה.
